בתי , אנא סלחי לי.סלחי לי על הבכי הרב שנאלצת לשמוע.
סלחי לי על שלא חיבקתי אותך מספיק.
סלחי לי על שהייתי עסוקה בעבודה בהישרדות ולא יכולתי להעניק לך זמן איכות.
סלחי לי על שלא סרקתי אותך מספיק.את מופיעה בתמונת הכיתה פרועה בשתי השנים הראשונות.זה כנראה לא מקרי.
סלחי לי על שמצאתי בך את התמיכה,במקום בעצמי.אבל לא יכולתי לשאת את עודפי הצער והכאב.את היית לידי, קרובת המשפחה היחידה שהיתה לי, אחרי שאיבדתי בשואה הורים ומשפחה.
סלחי לי על הפחד לאבד שוב אדם אהוב.
סלחי לי על שלחמתי על מה שהעניק לי מעט בטחון עצמי.זה התבטא בקנאה לאביך משם הדרך לריבים וצעקות נטוותה מיידית.
הצעקות,הריבים,הבכי הם היו מנגינת חייך בשנים הראשונות.סלחי לי על כך.
סלחי לי על שלא חשבתי כי הרשמים הללו יותירו בך צלקות עמוקות.
סלחי לי על שלא השארתי לך מקום לבכות,לצעוק,לרצות.
סלחי לי על שכאבת את כאבי ושחררת אותי מעט ממצוקותי.
גם לי היה קשה,בתי.
סלחי לי על ששחררתי אותך מוקדם מדי מתשומת לבי.חיי היו קשים ובקושי שרדתי בנסיון לשקמם.עבדתי להאכיל גם את יתר אחיותייך.
סלחי לי על שנאלצת ליטול חלק נכבד מעבודות הבית וגידול אחיותייך הצעירות.
סליחה על שלקחת על עצמך, מבלי יכולת לסרב,ללמד ולעזור להן להתקדם בלימודים.
סליחה שהיית צריכה להכין להם אוכל ,לכבס ,לסרק ולהלביש.
סליחה על שלא הייתי קשובה לתחינתך: מילה טובה, עידוד.תמיד סמכתי עלייך.את מסתדרת.
סליחה שאולי גם ראיתי בך את הצד החזק של אביך והיית בעיני כמוהו,ולכן אולי לא סבלתי אותך.
סליחה על שתמיד הופלית לרעה ולא הבנתי שלמרות שאינך צריכה דבר ויש לך "הכל", את רק רצית להיות נאהבת מעט .לא שותפה לנטל, אלא קצת ילדה שאמה אוהבת אותה.
סליחה שזה היה התפקיד שלי בחייך, אני עזרתי לך להיות מי שאת: רגישה,עוזרת,עצמאית!
סליחה בתי, שלא כלכלתי צעדי באהבה. לא היה מקום לאהבה בתוך עצב ואכזבה.
סליחה לי לעצמי על ההתנהלות בחיי, שפגעה בי והעבירה שנותי בהתמקדות בסבל.
סלחי לי בתי, סלחי לי, עצמי,
בתי את עצמי.
סלחי לעצמך בתי, סלחי לי ואוכל לסלוח לעצמי!
רחלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה